4 המפתחות להטמעה מוצלחת של יישומים ופתרונות שליטה ובקרה

4 המפתחות להטמעה מוצלחת של יישומים ופתרונות שליטה ובקרה

שוקלים להכניס פתרון או מערכת חדשה לארגון? כך תוודאו שברגע האמת הם ישרתו את המטרה, יסייעו לארגון לשפר ביצועים ויחסכו זמן ומשאבים יקרים.

בעידן שבו קפיצות מדרגה טכנולוגיות מתרחשות חדשות לבקרים, עומדים לרשות הארגון אינספור כלים ופתרונות לשיפור ביצועים וייעול תהליכי עבודה. אך ככל שהיצע הפתרונות הולך וגדל, ככל שמוכנסות לארגון יותר ויותר מערכות חדשות, כך קשה יותר לסנכרן ביניהן ולוודא שהן תורמות למאמץ הארגוני.


כאשר מכניסים פתרונות חדשים לשימוש (טובה ומדוברת ככל שתהיה) ללא הטמעה נכונה, התוצאה במקרים רבים היא הצטברות של מערכות רבות שאינן בשימוש, סרבול תהליכים, בזבוז זמן יקר עבודה ופספוס מידע חשוב שיכול להועיל לפעילות הארגון. 4 המפתחות הבאים יסייעו לכם להטמיע את הפתרון בצורה נכונה, על מנת למצות את יכולותיו לתועלת הארגון.

צעד ראשון – מה הצורך? הגדרת הערך שרוצים להפיק

זה אולי נשמע טריוויאלי, אך בלי להגדיר מראש את הצורך לשמו מטמיעים את המערכת, היא צפויה לרוץ ברקע בלי שנממש את יכולותיה. דוגמא טובה לכך הן פתרונות לאיסוף לוגים, שאוספים כמויות גבוהות של מידע. על הנייר, ה- Data שנאסף במסגרת פעולות ניטור המידע יכול לספק תובנות משמעותיות בנוגע להתנהגות המשתמשים, איומים פנימיים, תקלות ועוד.


אך בלי להגדיר את הצורך הלוגים ככל הנראה ימשיכו להיערם ולגזול נפח אחסון, בלי שיעשה בהם שימוש בעל ערך. הגדרת הצורך ממקדת את המאמצים, ומסייעת לארגון לבנות תכנית פעולה להשגת המטרה. כך למשל כשהגענו לארגון גדול, הבנו שאחת ממטרותיו היא לבדוק האם הגרסה החדשה של האפליקציה ללקוחות טובה ויעילה יותר מהקודמת. איך עושים את זה? כאן נכנס לתמונה השלב השני.

צעד שני – מה המטרה? הגדרת מדדי הצלחה

אחרי שהבנו מה הצורך, בשלב הזה נבדוק איך אפשר להעניק לו מענה מיטבי באמצעות הגדרת מטרות מדידות. אם נרצה לבדוק עד כמה הגרסה החדשה של האפליקציה יעילה יותר מקודמותיה, נגדיר מהם הפרמטרים שמשפיעים על מידת היעילות, למשל: האם נרשמות פחות הודעות שגיאה? כמה פעמים ניסה המשתמש לבצע פעולה מסוימת ולא הצליח? האם נרשמות בגרסה הנוכחית פחות תקלות מאשר בגרסאות קודמות? האם שיעור הנטישה של המשתמשים באפליקציה קטן?


הגדרת מדדים אלו תאפשר לנו לבנות תהליכים שיסייעו לדוגמא להפחית את זמן ההתאוששות מתקלות ואף למנוע את התרחשותן, באמצעות הגעה מהירה לשורש הבעיה.

צעד שלישי – איך מגיעים למטרה באמצעות שילוב כוחות?

כדי להשיג את המטרות שהגדרנו בצורה יעילה, בשלב הזה נבדוק: כיצד אפשר לשלב את המערכת החדשה עם הפתרונות הקיימים בצורה אופטימאלית? כיצד ניתן להצליב את המידע שיתקבל מהמערכת החדשה והמערכות הקיימות, כדי להפיק ערך מוסף משמעותי?


בשלב הזה נכנסות לתמונה מערכות שליטה ובקרה שמספקות ראייה מרחבית: איחוד הכוחות וביצוע אינטגרציה בין המערכות השונות יספק תמונה מלאה ויוביל למציאת פתרון מיטבי להתמודדות עם תקלות, מניעת תקלות ולהשגת מטרות נוספות.


כך לדוגמא איסוף וניתוח לוגים ממספר גורמים באמצעות מערכת שליטה ובקרה (שו”ב) מאפשר הגעה מהירה לשורש הבעיה (ה- Root Cause), לצורך הפחתת זמן ההתאוששות ומניעת תקלות עתידיות. באופן זה ניטור מידע ממספר מקורות ושימוש אינטגרטיבי במקורות אלה מקטין את הסיכוי להפסקת השירות.

להשלים את הפאזל באמצעות מערכת שליטה ובקרה
להשלים את הפאזל באמצעות מערכת שליטה ובקרה. צילום: שאטר סטוק

צעד רביעי – איך לחסוך זמן ועלויות באמצעות ביצוע אוטומציות?

כאשר פתרון חדש המוטמע בארגון משתלב עם הפתרונות הקיימים ומנוהל ע”י מערכות שליטה ובקרה, אפשר להגדיר אוטומציות שיובילו לחיסכון בזמן עבודה והקטנת זמני התגובה. כך למשל במקום שמפעיל בחדר הבקרה יצטרך לבצע פעולות בתגובה להתראות מסוימות, פתרון התקלות יוכל להתבצע בצורה אוטומטית או חצי אוטומטית. התוצאה היא חיסכון זמן יקר והפחתת עלויות התמיכה וה – IT.

הטמעת מערכת או פתרון חדש באמצעות הקפדה על כללים אלו ובאמצעות שימוש במערכת שליטה ובקרה, תאפשר גם לארגון שלכם להפיק ממנו את המיטב.

למידע נוסף יש לשלוח פרטים בטופס מטה ונשמח לחזור אליך בהקדם

Accessibility Toolbar